מאסר עולם (מראה שחורה 2x02)

בחיי, מעולם לא צפיתי בפרק בסדרה בו הדמות הראשית צורחת, צווחת, בוכה ומתייפחת במשך מעל 40 דקות בלי הפסקה. למרות זאת, לנורה קריצ'לו (מוכרת בתור Annie, רוח הרפאים, מהגירסה הבריטית של Being Human מזה 5 שנים) היתה פשוט מעולה בתפקידה הראשי בפרק הזה, אשר עוד בטרם הצפייה בו שמעתי מחברים כי הוא הפרק הכי טוב ומבריק של מראה שחורה שהם ראו. והם לא טעו.

הפרק הזה מעלה הרבה מאוד שאלות מוסריות. נקודת המוצא שלנו היא ההתנהגות הבלתי אתית של אותם אנשים שמשקיפים עם הסלולרים שלהם על ויקטוריה, ואותם ציידים שמנצלים את התוהו ובוהו של "סוף העולם" כדי להתעלל ולצוד חפים מפשע. כל העלילה הזו מתהפכת ב-180 כאשר אנו מגלים שויקטוריה היא המסייעת לרצח נתעב, ואותם אנשים הם מבקרים בפארק הצדק של דב לבן. האם מה שמתבצע באופן יומיומי לויקטוריה הוא אכן העונש הראוי? האם זה מוסרי?

נחזור מעט אחורה. ויקטוריה מתעוררת בעולם לכאורה פוסט אפוקליפטי, לאחר שכנראה ניסתה להתאבד, ו-90% צפו באות ממכר בטלוויזיה והפכו למכורים להשקפה באמצעות הסלולרים שלהם. חלק מה-10% שנותרו עדיין נורמלים, וחלק הפכו לציידים ומתעללים. בעודה מנסה לברוח, היא נתקלת בג'ם (טופנס מידלטון, שיחקה לאחרונה ב-Spies of Warshaw שאני ממש רוצה לראות, עם דייויט טננט), לכאורה מישהי כמוה, ודמיין, שנהרג במהירות ע"י הציידים. מישהו אוסף אותן ולוקח אותן ליער, ומהר מאוד מסתבר שגם הוא מהרעים. ג'ם מצילה את ויקטוריה, והן נוסעות לתחנת השידור דב לבן כדי להפסיק את האות המסוכן. שם, במבנה, הציידים משיגים אותן וכשויקטוריה משתלטת על נשק ויורה, הקיר נפתח וקהל צופים מתגלה מאחור. אז מגיע הרגע שסיפורה של ויקטוריה, הרצח של הילדה הקטנה ע"י ארוסה, מסופר לה ע"י ה"מנחה" (מייקל סמיילי, "לות'ר" ו"אוטופיה", עוד סדרה מזעזעת שנחשבת Must see) כל מה שנמחק ממנה. לאחר מסע השפלה ב"מרכז העיר", היא מוחזרת לנקודת ההתחלה, לקראת בוקר מחר.

מאיפה נתחיל? ויקטוריה מואשמת בסיוע לרצח של הילדה הקטנה שנחטפה ממשפחתה, לאחר שצילמה את כל מעשי ההתעללות והרצח שביצע ארוסה. אותו ארוס לשעבר התאבד בכלא בזמן המשפט, והציבור דרש למצות את הענישה עם ויקטוריה. בתור זו שעמדה מאחורי המצלמה וצילמה הכל, בכל לילה, לאחר יום שלם של רדיפה, היא מוצבת אל מול הסרט שצילמה. היא נאלצת לראות את המעשים שביצע ארוסה, מול עיניה, שוב ושוב.

העולם הפוסט-אפוקליפטי היה משורטט כהלכה, לפי מיטב הסיפורים, הסרטים והסדרות אודות מה שמתרחש לאחר קץ הימים. רודפים, נרדפים ובוגדים. את החלק הזה אהבתי מאוד.
אבל כצפוי בסדרה בה שום דבר לא צפוי, באיזשהו שלב אנו מגלים שכל מה שידענו עד כה, איננו, ומסתבר כי המציאות שונה לחלוטין.
הרעיון של פארק הצדק יכול מאוד להתקיים במציאות שלנו, ואני לא אתפלא אם קיימת איזו מדינה דיקטטורית איפשהו בעולם בה עבריינים עוברים "התעללות" כזו מדי יום ביומו, כתשלום על מעשיהם הנתעבים. היותו של הפארק מעין תוכנית ריאליטי אלטרנטיבית הוא השכלול הטכנולוגי שהוצע לנו כאן. ובדומה לפרק הקודם, ולעונה הקודמת, לטכנולוגיה יש מוטיב מרכזי בעתיד שלנו.

 מה נכון ומה לא נכון לעשות עם עבריינים מסוכנים מורשעים? האם מאסר עולם הוגן הוא תא כלא קטן של מטר על מטר ללא אור וחברת אדם עד סוף חייהם? או ניסוי פסיכולוגי הגובל בהתעללות בפני עצמה, מחיקת זכרונות יומיומית? כדבריה של ג'ם בתדריך למבקרים בפארק ביום למחרת, יש להיזהר מהעבריינית המסוכנת, ולשמור מרחק, ולראייה הם מסתובבים עם טייזר, ובמקרה שהם משתמשים בו הסיפור נגמר לאותו יום.
מה עושה את המבקרים בפארק בעצם ליותר טובים מאותם "משקיפים" לכל אורך הפרק? הם (אנחנו) לא אכזריים בעצם באותה מידה?

אני לא יודע. הזמן כנראה יגלה לנו מה יעלה בגורל האנושות והמוסריות שלה. בינתיים, נמתין לפרק השלישי והאחרון בעונה השנייה של מראה שחורה שישודר השבוע.
ליאור

פרנקנשטיין מודרני (מראה שחורה 2x01)

הרבה מילים נשפכו בשבחה של העונה הקודמת של מראה שחורה (Black Mirror). ביקורות שיצאו מגדרן ותיארו את האומץ והנועזות של יוצרי וכותבי הסדרה, באופן בו הם עימתו אותנו, הצופים, עם מה שאנחנו לא נרצה לראות לעולם, אבל מצד שני לא מסוגלים להוריד ממנו את העיניים. 3 פרקים שבהם לקחו ושברו לרסיסים את העולם המקוון, את טלוויזיית הריאליטי ואת הטכנולוגיה הרפואית העתידית. וכשסיימו המבקרים לטעון בשבחה של הסדרה, כמובן שקמו גם כאלה שטענו שמדובר בסה"כ בעוד סדרה שמתיימרת להיות איכותית, שמורחת זמן, שמספרת את מה שאנחנו כבר בעצם יודעים, ויאדה יאדה יאדה.
לאחר 3 פרקים של עונה ראשונה באמת מוצלחת, נותרתי על הגדר. נכון, האיכות היתה מעל ומעבר, וההעזה חצתה גבולות. אבל לא חשבתי שהיא באמת היתה זכאית לאותו טירוף אהדה כמו שקיבלה. וכעת, מגיעה העונה השנייה, די במפתיע מבחינתי (לא ידעתי בכלל שמתוכננת כזו), וכולי תקווה שהיא תטרוף עבורי את הקלפים. לטובה.

הפרק הראשון של העונה השנייה החליט לצאת מנקודת המוצא של טכנולוגיה שלא רחוקה מדי מזו של ימינו. טלפונים חכמים מתקדמים עם אינטרנט (די רזים ושקופים, יש לציין), ואנשים ש"נשאבים לתוכם" וממש מעבירים את חייהם בהם. כך היה אש, שראינו איך אשתו בקושי מצליחה למשוך את תשומת לבו מן המכשיר. רצה הגורל, ומרתה נותרת אלמנה, בעקבות תאונת דרכים (כמדומני) של בעלה שנסע להחזיר את המסחרית. ונוסף לכל, היא בהריון.
חברתה מציעה לה להירשם לשירות שמאפשר לה "לדבר" עם בעלה המנוח, באמצעות תוכנה שתשאב את כל התוכן הפומבי שפרסם באינטרנט, וכך תלמד להיות הוא. בהתחלה מרתה מסרבת לחלוטין, אבל אחרי זמן מה היא מתפתה ומתחילה להתכתב עם התוכנה. באופן לא מפתיע, התוכנה ממש מסגלת לעצמה את הדיבור והסלנג של בעלה, ומאוחר יותר מציעה לה אף לדבר איתה בטלפון. עדיין, לא רחוק יותר מדי מהטכנולוגיה של היום.

מכאן, לא לקח הרבה זמן עד שהתוכנה הציעה למרתה לקנות, לא בזול, פתרון מתקדם יותר, ניסויי. בשר. בארגז גדול, מרתה קיבלה לביתה גוש בשר, שהפך באמבטיה, לאחר זמן מה, לאש. ממש פרנקנשטיין בגרסתו הטכנולוגיות והמודרנית. לאט לאט הוא מסגל לעצמו, בעזרתה של מרתה, את ההתנהגות של אש, ומסתבר שהוא ממש טוב במיטה.
וכאן מגיע הטוויסט- הגולם לא קם על יוצרו. אש נותר פסיבי וחסר ייחוד, לא יעיל, עושה אך ורק מה שנאמר לו, לא מסוגל להתרחק מהבית ללא מרתה, ובסך הכל ממש כמו כלבלב צייתן. כאן מגיע השלב של להיות או לחדול. האם מרתה מסוגלת להתמיד ולחיות עם גוש בשר פסיבי, שניזון מחוויות העבר הגלויות של אש בלבד, להמשיך להסתיר אותו ואת עצמה מהסובבים אותה?
זו ה-דילמה של כל בורא. האם מה שיצר מספק את הסחורה, כמו שאומרים, או האם יש להשמידו? האם להמשיך ולסבול, ללמד, ללמוד?
מרתה בחרה בפתרון הקל, וניסתה לגרום לו לקפוץ למותו. הוא ניסה לציית, היא ניסתה ללמד אותו להתנגד, הוא התנגד, והיא נכנסה לטירוף. הקטע בו אש בוכה ומתנגד לקפוץ למותו, בעוד אנו יודעים שהוא כבר מת, הוא בלתי נתפס מלכתחילה. הזוי.
בפלאש פורוורד לעתיד, אנו רואים את מרתה ובתה, והבת מתעקשת להביא פרוסת עוגה לאש, שנמצא בעליית הגג. בדומה למה שאש סיפר למרתה בתחילת הפרק, כיצד אימו היתה מעלה לעליית הגג את התמונות של מי שנפטר במשפחה, מרתה שלחה את אש בעצמו לעליית הגג. האם הילדה בכלל יודעת שמדובר בתוכנה שמדמה את אביה?

וזה למה הסדרה הזו מצוינת. היא מעלה הרבה שאלות, ומספקת הרבה מאוד חומר למחשבה. מה היה קורה אילו מרתה היתה מנסה להמשיך ולחיות לצידו של אש? האם יום אחד הטכנולוגיה הזו תופיע גם בעולמנו? ובעולם הסדרה, האם יום אחד הטכנולוגיה הזו הופכת לנחלת הכלל? וכך נציל אנשים מהמוות? האם מגיעים למישהו חיי אלמוות בכלל בצורה כזו?
אישית, גם כאן הרגשתי מדי פעם את משיכת הזמן של הסדרה, וזה אולי החסרון היחיד שלה מבחינתי. עלילה קצת יותר מהודקת, במחיר של כמה דקות פחות, היתה משאירה אותי 100% עירני. אבל אלה צרות של עשירים.
הפרק הבא אמור להיות עוד יותר טוב. הצטרפו אליי למחשבות אודותיו בימים הקרובים :)
ליאור

האישה המסתורית (Zero Hour 1x02)

בסיומו של הפרק השני של Zero Hour, אני יכול עדיין לומר שהסדרה משמרת את המתח והאינטנסיביות של הפרק הראשון. התקציב נשאר גדול, וניתן לראות זאת לפי האפקטים והלוקיישנים המיוחדים. השחקנים ממשיכים להיות מעולים ולבצע את תפקידם נאמנה. ובסך הכל, אני בינתיים ממשיך לצפות.

כרגיל בסדרות מסתורין, לא קיבלנו עדיין יותר מדי תשובות, ועדיין נותרנו עם יותר מדי שאלות. כמו לדוגמה, מדוע המדען הגרמני הנאצי קורבין סטורם, הפך להיות בהווה האנק גאליסטון. ולנוכח השיחה עם הקדושה ההודית בסוף הפרק, נראה שקורבין היה מודע לכך שיופיע שוב בעתיד. האם אנו לקראת סיפור מסע בזמן מתוחכם עד כדי תלישת שערות? או אולי דווקא תעלומת שכפול כוססת ציפורניים? או פתרון בסגנון אבודים (לא עלינו)?

אז אחרי שמצאנו את ברתולומיאוס הקדוש בשבוע שעבר, השבוע מצאנו את תומאס, בדמות של ילדה הודית בעלת כוחות על טבעיים, שהמדען הנאצי מצא בזמנו. בדיעבד, הופקד אצלה שעוון נוסף, שני במספר, הממשיך את מירוץ הרמזים האינסופי, זאת בעקבות שעון יד שהיה מופקד אצל קורבין. אני אוהב את השיטות שהם משתמשים בהם כדי להסתיר את הרמזים: מפה חרוטה בתוך יהלום, וכעת קונסטלציית כוכבים, יחד עם שעה ותאריך, על גבי שעון שמעולם לא נועד לפעול. וואו. דן בראון היה חושב על זה? סביר להניח שכן. :)

וינסנט הלבן אולי עשה טעות בכך שלא צפה את היותה של בק בשממת הקרח (אגב, זו היתה צוללת נאצית, ולא מבנה! באמת שלא שמתי לב בפרק הקודם). אבל המטען ברכב לאחר מכן, שליחת הכומר הנוצרי בתור הסחה, והרכב שהמתין לו בחוץ בהודו, הראו שהוא למד את הלקח. יפה כשיש רשעים חכמים.

משהו ששכחתי לציין בפרק הקודם, והמשיך בפרק הזה, במינון קצת יותר נמוך, הוא הקלישאות. המשפטים הצפויים מראש של האנק במיוחד, וגם המכתב שרשם קורבין לאשתו, בנויים לחלוטין מקלישאות של פתגמים או של סטטוסים שמופצים בפייסבוק בתפוצת שיא. דוגמה?

I only wanted to save you, but have I killed my own heart in the process?

I chose the world over you, my love. But if I had to do it again, I'd choose you over the world.

(מתוך המכתב של קורבין לאשתו, 1938, שהופיע בעטיפת היומן).

הסדרה גם משתמשת המון ב-Voiceover בקטעים הדרמטיים לכאורה, כמו כאשר בונה השעונים משוויץ דיבר בשבוע שעבר, או השבוע כשהוקרא מכתבו של קורבין. אני אוהב קטעים כאלה.

אחד הקטעים שאהבתי בפרק, והזכיר לי קצת את קאפי מ-Greek, היה הדו שיח שלו עם רייצ'ל, כאשר הסביר שלמד גרמנית בשנתו הראשונה בלימודי בדמינגטון (?), כי: I figured German would help me
get into her good graces and other places. רייצ'ל הבינה ישר שהוא נשאר בתול. :P

ואתם תוהים מה פשר כותרת הפוסט? התיאוריה שלי היא שאשתו של קורבין, שראינו רק את גבה בפלאשבקים של השבוע, היא הכפילה של ליילה, או ליילה עצמה, בדומה להאנק / קורבין.

נתראה בפרק הבא, במסע אחרי השעון השני.

ליאור

סדרה חדשה: שעת האפס (Zero Hour)

חברים,

צפיתי להנאתי בשבת בלילה בפרק הראשון של Zero Hour (שעת האפס, ימי חמישי בארה"ב, בינתיים לא בארץ), והגיע הזמן לשתף אתכם בכמה מחשבות על הפרק. הפוסט הזה לא ייראה כמו סיכום פרק רגיל, אלא יכלול רשמים וחוויות, בעיקר משום שאני צריך עוד פרק אחד לפחות כדי לשפוט לאן הסדרה הזו הולכת.

בגדול, הפרק הראשון של שעת האפס הרגיש כמו חצי ספר של דן בראון, דחוס לכדי 40 דקות אינטנסיביות ומותחות. חלק מן הביקורות באינטרנט נהנות לטבוח בסדרה ולכנות אותה משעממת וירודה, אבל באותה שבלוניות מסתתרות איכויות שאולי עוד נגלה בהמשך.

הקאסט של הסדרה חזק. אנטוני אדוארדס, שמגלם את האנק גליסטון, שאשתו נחטפה ע"י שכיר החרב, נראה כמו הפנים הללו ששיחקו כבר בהרבה מאוד מקומות. אז חלקית זה נכון. לרוב הוא יהיה מוכר מ-ER, או מ"חשיפה לצפון", ומכמה הופעות אורח בסדרות אחרות כגון פרייז'ר. צמד העיתונאים שעובדים אצלו, ובעסק מלווים אותו לכל מקום ובכל דבר (גיוון יפה, במקום שים צמד ילדים שילכו אחרי אבא שלהם), הם סקוט מייקל פוסטר (קאפי מ-Greek, באמת שאהבתי אותו שם והתגעגעתי) ואדיסון טימלין. סוכנת ה-FBI מגולמת ע"י קרמן אג'וגו, סוג של כפילה של ריהאנה. אשתו של האנק, כמו גם הרוצח הסדרתי, מופיעים מעט מאוד בפרק הראשון.

העלילה מסקרנת: בגרמניה הנאצית של 38', מדענים נאצים מגלים את הסוד לחיי אלמוות. כמרים מכנסיית הורד עולים עליהם, ומחליטים להחביא את הסוד שמוסתר מתחת לתעלות הכנסיה, ולשם כך ממנים 12 מבשרים חדשים שנשלחים לקצוות תבל, עם 12 שעונים. בהווה, אשתו של האנק, ליילה, חובבת שעונים מיוחדים, נחטפת ע"י שכיר חרב שמעוניין בסוד אשר מוסתר בשעון שרכשה לאחרונה. האנק מגלה כי בשעון מוסתר יהלום שצרובה בו מפה למיקום כלשהו בקנדה, אשר שורטטה עוד במאה השנייה (!). בעוד האנק רודף אחר המיקום כדי לנסות למצוא את אשתו, וסוכנת FBI נעזרת בו, העיתונאים שלו יוצאים בעקבות בונה השעון, וחושפים עוד סודות אפלים אודות מסדר הורד. אחד הרמזים שהאנק מגלה משכיר החרב, הוא כי אינו באמת שייך להווה, אלא צל של העבר. ואכן, במתקן נאצי באמצע שומקום בקרח של קנדה, האנק מגלה דבר מה מזעזע. מהו הסוד שהסתירה הכנסיה? ומדוע, לפי טענת בונה השעון, הדבר יגרום למלחמת חורמה על פני כדור הארץ?

 כשחושבים על זה ככה, לסדרה יש פוטנציאל. נמתין עוד פרק, ונראה האם באמת יש פה ליבת מתח שתלך ותחשף מפרק לפרק, עם השקעה בנו הצופים, או עוד סדרה טובה שתבוטל בשיאה, כמו רבות לפיה (The Event, Stargate Universe ועוד).

ליאור

גבר, אתה מתחרפן (Walking Dead, 3x09)

ובכן, חזרנו מפגרת החורף, חזקים ומטורפים מאי פעם. לא הרבה סדרות מסוגלות להחזיק אותי על קצה הכיסא, לאורך רוב הפרק, פרק אחרי פרק, כמו המתים המהלכים. ולא רק זה, אני כל הזמן מביט אל המחוון של התוכנה כדי לדעת שנשאר לי עוד מספיק מהפרק. רק שלא ייגמר.

כזכור, בפרק הקודם עצרנו ממש בלב הקרב בוודבורי. גלן ומגי חולצו, אבל דריל נלכד, והמושל הציג אותו ואת מרל לעיני כל התושבים, בטענה שמרל בגד בהם וסייע לאחיו ולאחרים לפרוץ לעיר ולהרוג אנשים. כעת, המושל רוצה שהם יילחמו עד המוות, ואפילו שולח להביא זומבים כדי להלהיט את הקרב. התרחפן לגמרי, המושל הזה.
אבל בום! גז מדמיע.. יריות.. רימונים.. ריק והחבר'ה מצליחים לחלץ את דריל ואפילו את אחיו ובורחים. המושל, כמו שרואים בתמונה למעלה, עצבני מאוד. וזומבים פורצים לעיירה דרך הגדר השבורה. ברור שהם יחזרו אלינו בהמשך הפרק.
למחרת, העיירה בתוהו ובוהו. אנשים אוזרים את המיטלטלין שלהם, עולים על רכבים ורוצים לצאת מהשערים. השומרים לא מאפשרים, אנדריאה מבוהלת, והמושל מסתגר בדירתו. הזומבים ממקודם מצליחים לאכול אחד מהתושבים, והמושל מוודא הריגה ונעלם שוב. לטענתו, הם התרגלו ליותר מדי טוב, ועליהם להתמודד שוב עם המציאות שבחוץ. אנדריאה לא מוכנה להסכים עם זה, ומציגה נאום משלהב בפני התושבים. לעת עתה, נדמה שוודבורי בטוחה.
במקביל, אנדריאה מגלה שחבריה בחיים ונחטפו לזמן מה ע"י המושל, וכועסת עליו מפני שלא סיפר לה. עבורו, היא רק אפיזודה חולפת. הוא מכין את עצמו למלחמה עם ריק.

בדרך חזרה לכלא, דריל ידידינו רוצה להישאר עם אחיו מרל, למרות שהוא יודע שהוא אידיוט. ככה זה אנשים טובים. אז המחיר שהוא נאלץ לשלם הוא לעזוב יחד איתו, כי אף אחד אחר לא יסכים לנוכחות של מרל בכלא. לא, דריל, תחזור!
טייריז וחבריו עדיין אסירים בידי גיבורינו בכלא, והרשל ממתין לשובו של ריק, ולא יכול להבטיח להם כלום בינתיים. כמו בכל חבורה חדשה, באופן שבלוני ביותר, אחד מהחבורה של טייריז מעוניין להשתלט על הכלא ולהרוג את הגיבורים שלנו. טייריזי וסשה מצליחים להשתיק אותו, אבל אני חושש שהוא יצוף שוב בהמשך. בעיה.
עם שובם של ריק והאחרים לכלא, קרול מגלה שדריל החליט לנטוש אותם, וריק מודיע שהמושל סביר להניח בדרכו אליהם. צריך עוד ידיים לוחמות, והרי גם אוסקר (השחור הקודם) נהרג. מה עם טייריז (השחור החדש) וידידיו? בשיא ריאיון הקבלה, כאשר נדמה שהרשל מצליח להגיע לליבו של ריק ולשכנע אותו לצרף אותם, ריק רואה את רוחה של לורי בקומה מעל, ומאבד את עצמו לדעת. מה יהיה?

האם ריק ימשיך להתחרפן? האם טייריז יתקבל לכלא? האם המושל בדרך לכלא? לאן מועדות פניהם של דריל ומרל?
הצטרפו אלינו בהמשך העונה המטורפת (והמחורפנת) של המתים המהלכים.

ליאור