טוב, פרק קל זה לא היה. לא ראינו בכלל את מיקון או את אנדריאה, אבל הסבלנות חייבת להשתלם. לעומת זאת, זכינו למשהו שלרוב מטופל בסדרות אפוקליפסה בצורה אחרת לגמרי: חבורה של אנשים ששרדה את האפוקליפסה כמעט שנה באופן מבודד לחלוטין, וכעת מביטה למציאות המזוויעה בעיניים.
אבל כאן, לא ברור אם המציאות מזוויעה יותר, או האסירים עצמם, שהיו כלואים מעל 200 ימים בקפיטריה של הכלא. עם שירותים מאולתרים, ערימות של אוכל ואקדח אחד, הם הצליחו להחזיק מעמד, בעודם חושבים שיש יצורים בחוץ, ושעוד מעט יבואו לחלץ אותם.
אז לא. אין חילוץ. והיצורים לא רק מחוץ לדלת, הם בכל מקום. אני בספק שנקבו בשם של אחד מהאסירים אפילו, חוץ מטייני הגדול (שם ענק!), אבל זה ממילא לא חשוב. הראשי, בעל האקדח, הוא עיקר הסיפור.
בעוד גיבורינו הציבו את הרשל על המיטה וניסו לעצור את הדימום מהרגל הקטועה, והתפללו שהוא יתעורר שוב, וכבנאדם (ולא כזומבי), ריק, טי דוג ודריל הלכו לסייע לאסירים לנקות עוד רובע, כדי שיהיה להם איפה לחיות. ברור, שכעת שהם יודעים מה יש בחוץ, הם מעדיפים להישאר בכלא. אבל ריק לא מוכן שהם ישארו איתם ביחד. אפילו לורי אישרה לריק לעשות מה שהוא חושב לנכון. לעזור לאסירים, או להרוג אותם אם יהיה צורך.
אז בדיוק כמו שהיה אפשר לצפות, הם לא צייתו לכללים של ריק. 2 זומבים נכנסים- למה לשמור על מבנה? בואו נכסח אותם. רגע, זה לוקח הרבה יותר מדי זמן. בסבב הבא הם למדו לקח. חוץ מטייני. הוא חטף פחד, נכנס למסדרון אחר, ואכל אותה. ריק ידע שאין סיכוי. האסיר המרושע חיסל את טייני בלי להסס אפילו. ריק היה אומר, "פה, חשדתי".
בשלב הבא האסיר הרצחני זרק זומבי על ריק. בתמורה, ריק תקע לו סכין במוח. שוק, אבל לא היינו מצפים לפחות, כמו שאנחנו כבר מכירים את ריק. עוד אסיר נאכל בחוץ, וה-2 האחרונים קיבלו אגף משלהם עם אוכל. וזהו. לפחות הם בחיים.
במקביל, הרשל הפסיק לנשום ולורי הנשימה אותו. ההתנפלות של הידיים שלו עליה היתה מפחידה! הוא זומבי! לא! כן!
אחרי שריק והחבר'ה חזרו, הרשל התעורר כמו בנאדם. איזה מזל. ידעתי שהוא יישאר בסדרה.
אה, ומישהו מרגל אחרי קרול (בעודה מנתחת זומבית) מבין השיחים. ברור שזה לא זומבי. זומבים לא מרגלים.
ומה הלאה?
- איפה מיקון? איפה אנדריאה?
- כמה עוד מהכלא נשאר לכבוש?
- ולמה, למה, למה עד שהתחלתי לתפוס מקארל בוגר, הוא היה חייב ללכת למרפאה לבד. חיסל "רק" 2 זומבים. שאלוהים ישמור על הילד הזה.
